ענייני אגדה

שאלה: האם יש מקור לדברי רש"י (בראשית פרק טו) שכתב "שעשה תרח תשובה", או שרש"י פירש כן על דעת עצמו?

תשובה:

אכן יש מקור לכך מוסמך בדברי רבותינו במדרשים. ויש לדעת שרוב ככל דברי רש"י בנויים ומדוקדקים על דברי רבותינו. ובמקום שאינו יודע או שאומר כן על דעת עצמו כותב רש"י זאת בפירוש.

מקורות:

עיין בדברי המדרש תנחומא (ורשא) פרשת שמות וז"ל: "רבי אבא בר כהנא אמר כל מי שנכפל שמו הוא בשני עולמות, נח נח אברהם אברהם יעקב יעקב משה משה שמואל שמואל פרץ פרץ, אמר לו והרי כתיב אלה תולדות תרח תרח, אמר להם אף הוא יש לו חלק בשני עולמות ולא נאסף אבינו אברהם עד שנתבשר שעשה תרח אביו תשובה שנאמר (בראשית טו) ואתה תבוא אל אבותיך בשלום, אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא רבש"ע כל מה שסגלתי מעשים טובים בעולם הזה אני הולך אצל אבותי בשרו הקדוש ברוך הוא חייך שעשה אביך תשובה לפיכך נכפל שמו".

וכן מצאתי במדרש אגדה (בובר) (בראשית פרשת לך לך פרק טו)

"ואתה תבוא אל אבתיך בשלום. בישרו שעשה תרח אביו תשובה: תקבר בשיבה טובה. בישרו שישמעאל יעשה תשובה: ד"א שעשו בן בנו לא יצא לתרבות רעה בימיו":

וכן הובא במקום אחר במדרש אגדה (בובר) שמות (פרשת שמות פרק ג)

 "ויאמר משה אסרה נא ואראה את המראה. שלשה פסיעות פסע: ד"א לא פסע אלא לצערו, אמר לו הקדוש ברוך הוא משה נצטערת לראות, חייך שאתה כדאי שאגלה עליך: ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה. מיד ענה משה הנני, אמר לו הקדוש ברוך הוא אמרת הנני, חייך שתבוא שעה ותתפלל על ישראל ואומר לך כבר עניתי אותך, וזהו שנאמר אז תקרא וה' יענה [תשוע ויאמר הנני] (ישעי' נח ט): ד"א משה משה ויאמר הנני. כל מי שנכפל שמו בעולם הזה מובטח לו שהוא בן העולם הבא, ואלו הם: נח נח, אברהם אברהם, יעקב יעקב, משה משה, שמואל שמואל, תרח תרח, שלא מת אברהם אבינו עד שנתבשר שעשה תרח אביו תשובה, הדא הוא דכתיב ואתה תבא אל אבותיך בשלום (בראשית טו טו), אמר אברהם רבון העולמים מפני ששאלתי מעשים טובים, אני הולך אל אבותי העומדים בגיהנם באותו שעה בישרו הקדוש ברוך הוא ואמר לו חייך עשה אביך תשובה, לכך נכפל שמו של תרח: ויאמר הנני. הנני למלכות הנני לכהונה".

ועיין במדרש שכל טוב (בובר) בראשית (פרשת חיי שרה – תולדות פרק כה) בזה"ל,

 "ויגוע. א"ר יהודה בר אלעאי חסידים הראשונים היו מתייסרין בחולי מעיים בעשרה בעשרים יום, לומר שהחולי ממרק: וימת אברהם בשיבה טובה. טובה. כמו שהבטיחו בין הבתרים: זקן ושבע. מלמד שהקב"ה מראה להן להצדיקים שכרן לפני מיתתן ונפשם שבעין וישונן להם, כמו שנאמר כי עתה שכבתי ואשקוט ישנתי אז ינוח לי (איוב ג יג): (ויאסוף) [ויאסף] אל עמיו. מלמד שעשה תרח אביו תשובה ונפשו בג"ע, וכבר דרשינן ג' אנשים שנאמר בהן שיבה טובה".