יורה דעה – אבילות

שאלה: רציתי לשאול מתי הזמן הטוב לעשות השכבה לנפטרים, והאם אפשר לעשות בכל פעם שאני עולה לספר תורה?

תשובה: הנה בקונטרס היחיאלי (בית השם אזהרה ג עמוד יב) למקובל האלקי רבי יצחק אלפייה זצוק"ל כתב, שיש להיזהר שלא לעשות השכבות לנפטרים בכל עת אלא רק בזמנים מסוימים כפי שיובא להלן, ומשום שבכל פעם שמזכיר את הנפטר דנים אותו ופותחים פנקסו ומעיינים במעשיו. ומעורר על הנפטר דינים ח"ו, ואם אינה ראויה גורמים לה צער גדול מאוד.

וע"ע בספר אמת ליעקב (דברים שנהגו אחר קס"ת אות ד' עמ' רלו) למהר"י אלגאזי זצוק"ל, (שחי לפני למעלה מ-300 שנה), בשם רבי דוד הכהן ששמע מפי רבינו יוסף מולכו, ששמע מפי מקובל גדול, שהיה מונע לומר השכבה למתים אחר י"ב חודש, מפני שמזכירים נפש המת יורדת היא למטה, ושוב אינה יכולה לעלות עד שיתנו צדקה בעבורם. וסיים שם, ומאז נמנעתי מלהזכיר נשמות קרובי. וכתב שכן נוטים דבר הרדב"ז בתשובה (סי' צד). עיי"ש.

וע"ע רב פעלים (ח"ד סימן לה), שכתב להשיג ע"ד האמת ליעקב הנ"ל וכ' שרחוק לומר שהנשמה יורדת לארץ מחמת ההשכבה שעושה החזן. והוסיף שמנהג ישראל לעשות השכבות לנפטרים ללא שינדרו צדקה עבורם. וע"ע למו"ר החזון עובדיה (אבלות ח"א עמ' שנג), שהעלה כדברי הרב פעלים הנ"ל. ומש"כ שם שכ"כ בשו"ת ישכיל עבדי (חלק ז סימן מד שאלה יא עמ' עב), אחר העיון שם נראה שכוונתו להוכיח רק שמנהג העולם שעושים השכבה בכל עת שעולה הבן לתורה. אומנם הישכיל עבדי לא נחית כלל לעיקר הנידון דלעיל. ועכ"פ גם מדבריהם עולה שלכתחילה יש לומר השכבה אחר מצווה כמו נתינת צדקה עבור הנפטר, ולא לומר השכבה סתם. ועל כן להלכה: עדיף להימנע מלומר השכבה בכל עת, אלא בזמנים שטוב בהם לומר השכבה, (כמ"ש שם בק' היחיאלי), ואלו הן, כל הי"א חודש שלאחר הפטירה. וביום הפטירה מידי שנה. בראש השנה, וביום הכיפורים. ובזמן שיש לאדם שמחה כמו ברית וכד' משום שנשמות קרוביו מגיעים באותה שעה כמש"כ בזוה"ק. עיי"ש. ואם אדם בכ"ז רוצה לעשות השכבה לקרוביו בזמנים אחרים במשך השנה יעשה כן ויסמוך זאת לעשיית מצווה כמו לימוד תורה, או נתינת צדקה עבור הנפטר. ובכך יעשה נחת לקרוביו לעלותם ממדריגה למדריגה בעולם העליון כפי שכ' רבינו האר"י ז"ל.