אורח חיים – תפילה

שאלה: הגעתי באיחור לתפילה ולא הספקתי להתחיל את שמונה עשרה ביחד עם הציבור, והתחלתי שהיו כבר באמצע עמידה, האם נחשב שהתפללתי במניין? האם ראוי לעשות מה שמצוי בכמה בתי כנסיות שיש אנשים המאחרים בתפילת מנחה ורוצים לעשות קדושה אחרי חזרת השליח ציבור? ובמידה ועושים כן, האם נחשבת תפילתם כתפילה בציבור?

תשובה: העושים קדושה לאחר חזרת השליח ציבור אין תפילתם נחשבת כתפילה במניין, ויש להם שכר עניית קדושה בלבד. ובמידה ועושים כן עדיף שלא להפסיק בין חזרת השליח ציבור לתחנון. ויעשו כן אחר עלינו לשבח. או אחר קדיש תתקבל. ויש לדעת שתפילה במניין נחשבת רק כאשר האדם מתפלל יחד בעשרה אנשים כאחד (וצריך לפחות שישה שלא התפללו עדיין). או אם מתפלל עמידה בחזרת השליח ציבור.

מקורות וביאורים:

הנה מה נחשב כתפילה בציבור נחלקו בזה גדולי הפוסקים, עיין בדברי המשנה ברורה (סימן צ ס"ק כח), שמשמע מדבריו שיש להתחיל את התפילה עשרה ממש יחד. וכתב עוד בביאור הלכה (סימן ק"ט ד"ה הנכנס), על מי שאיחר להתחיל להתפלל אחרי הציבור: 'דאפשר דזה לאו תפלת ציבור גמורה מקרי'. אומנם דעת שו"ת בצל החכמה (ח"ד סי ג'), שכל עוד הציבור עומדים בברכה ראשונה נחשב המצטרף כמתפלל במניין ואף אם לא יספיק לגמור עד שיגיעו לקדושה יכול להתפלל עם הציבור. ומאידך דעת כמה מן הפוסקים שכל זמן שהציבור עוסק בתפילת שמו"ע המצטרף עמהם נחשב למתפלל בציבור. כ"כ האגר"מ (או"ח ג, ד), וכ"כ הגרש"ז בהליכ"ש (פ"ח,ז). וכ"כ מרן זצ"ל ביביע אומר (ח"ב ,ז). ולגבי המתפלל עם הש"צ יחד, הנה דעת החתם סופר (החדש, ג'). וכ"כ בכה"ח (צ, סג), והיבי"א שם, וע"ע בשו"ת יחווה דעת (ח"ה ס' ז), שכתבו להוכיח שתפילה עם חזרת הש"צ יחד נחשבת כתפילה בציבור. ומש"כ שעדיף שיאמר את הקדושה אחר התפילה, הוא משום שהרי אסור להפסיק בין התפילה לנפילת אפיים (שו"ע סי' קלא ס"א), וגם ראוי להסמיך את הקדיש 'תתקבל' לחזרה, כיון שהקדיש 'תתקבל צלותנא' חוזר על החזרה. (עיין היטב רמ"א וב"י סי' נה ס"ג). ועוד שהפסיעות של הקדיש יש אומרים שהם ה"עושה שלום" של חזרת השליח ציבור (עיין בבית יוסף סימן קכ"ג). ומ"מ אין לגעור בנוהג כן. משום, שמותר להפסיק לדבר קדושה (מ"ב סי' קלא סק"א), עיי"ש.