אורח חיים – מועדים: סוכות

שאלה: האם ניתן לקחת ערבות להושענא רבה מהערבות של הלולב, וכמו כן האם מותר לקחת ערבות מאדם שכבר קיים בהם מצוות חבטת ערבה?

תשובה: מותר לכתחילה לקחת את הערבות מהלולב ובלבד שיתיר את האגד של הלולב ויטלם בפני עצמם. ועל פי המקובלים אין לעשות כן אלא יקח ערבות בפני עצמם לחבטת ערבה. וכמו כן מותר לקחת ערבות מחבירו שכבר חבט בהם. ובלבד שנשאר בהם עלה אחד לפחות בכל ערבה. אומנם טוב להדר בזה ולקחת ערבות שלא חבטו בהם קודם.

מקורות: שו"ע סי' תרסד ס"ו. כה"ח שם אות מב'. חזו"ע עמ' תמב. ש"ות יחווה דעת ח"ג סי' מח. שו"ת שבה"ל ח"ב סי' נח. הלי"ש עמ' רמב.

שאלה: אדם שטעה בתפילתו בשמיני עצרת והזכיר בטעות את חג הסוכות במקום את שמיני עצרת האם יחזור?

תשובה: אם נזכר בטעותו קודם שחתם את הברכה יחזור ל"ותתן לנו וכו'". ואם חתם את הברכה אפילו אם הגיע לשים שלום יחזור לברכת אתה בחרתנו. ואם סיים את תפילתו ואמר יהיו לרצון האחרון (ואינו רגיל לומר תחנונים), או שעקר רגליו, חוזר לראש התפילה. וטוב שיתנה ויאמר "אם אינני חייב לחזור תפילה זו תהא תפילת נדבה". והוא הדין בכל זה גם אם טעה בקידוש, שחוזר ומקדש אף אם היה בדעתו שנמצא בחג שמיני עצרת. ומנהג האשכנזים בזה שאם סיים תפילתו אינו חוזר לראש.

מקורות: מ"ב סי' תרסח ס"ק ב. ח"א כלל כח אות טו. שו"ת רב פעלים ח"ד או"ח סי' ו. הלי"ש עמ' רמג. יבי"א ח"ד סי' א. חזו"ע סוכות עמ' תנה.