אורח חיים – חודש אדר

שאלה: שלום הרב רציתי לברר מהי שנה מעוברת, ומה הטעם שעושים שנה מעוברת?

תשובה: שנה מעוברת פירושה, שנה שמתווסף בה חודש נוסף. "חודש אדר". וזה מקור השם "מעוברת", כמו עובר במעי אמו. וטעמה: משום שהלוח השנה העברי מתבסס על מחזור הלבנה (הירח מקיף את כדור הארץ במשך כ 29.5 יום, כאשר שנים עשר חודשים הינם כ-354 יום) תוך כדי שמירה על שנת החמה (365 יום). ועל כן ישנם חודשים מלאים וחסרים, ומדי כמה שנים שנה מעוברת. זאת על מנת שלוח השנה העברי שהינו מורכב מאוד יהיה גם מדויק. ומפני מה מוסיפין חודש זה? משום שחגי ישראל תלתה אותם התורה בתקופות השנה, וכמו חג פסח שנתקן לתקופת האביב, שנאמר (דברים טז א) "שמור את חדש האביב" שיהיה חדש זה בזמן האביב. ולולא הוספת החדש הזה הפסח בא פעמים בימות החמה ופעמים בימות הגשמים. ותקנו חכמינו קבעו מחזור קבוע של תשע עשרה שנה, שמתוכן שבע שנים הן שנים בנות שלוש עשרה חודש, שנים אלו נקראות שנים מעוברות.

שאלה: רציתי לשאול מהו הטעם  שמעברים דווקא את חודש אדר.

תשובה: הטעם הוא משום שנאמר (אסתר ג ז) "לחודש שנים עשר הוא חודש אדר", ואם יעברו אחד משאר החודשים לא יהיה חודש אדר תמיד החודש השנים עשר. (תוס' סנהדרין דף יב ד"ה אין). ויש בזה עוד כמה טעמים. המהרש"א (בח"א) ביאר, כי נשיאי ישמעאל הם י"ב כמ"ש (בראשית כה טז) "שנים עשר נשיאים לאומותם", אבל נשיאי ישראל יש להם י"ג נשיאים, שיוסף נחלק לשני שבטים. וזהו סוד העיבור, שישראל מחשבים י"ב חדשי הלבנה, נגד י"ב שבטים ועוד חודש עיבור נגד שבטו של יוסף שנחלק לשני שבטים, והם ב' אדרים שמזלם דגים, כברכתו של יוסף (שם מח טז) "וידגו לרוב בקרב הארץ". טעם נוסף לעיבור חודש אדר: על דרך דרש יש לבאר, כי בחודש הזה יש מפלה לעמלק ולאומות העולם. ואם ישראל יעשו תשובה בחודש הזה, ודאי יהיו מסוגלים מעשיהם יותר משאר זמנים. כי החודש הזה ישראל גוברים ולכן מעברים חודש זה שיתארך זמן שלטון וממשלת ישראל יותר ואולי בצירוף הששים יום, יעשו תשובה שלימה ויהיו מסוגלים לגאולה. ואם לא עשו בראשון יעשו באחרון. ולכן מה מאוד צריך ליזהר ולהישמר יותר בחודש הזה מדברים אסורים, והגם שחייב לשמוח בפורים עם כל זה יהיו מעשיו לשם שמים וירבה בצדקות כפי יכולתו. (אדרת אליהו להרי"ח הטוב פר' משפטים).

שאלה: שלום לכב' הרב, רציתי לדעת בשנה מעוברת שיש שני אדרים, מהו החודש העיקרי?

 תשובה: נחלקו הפוסקים מהו החודש העיקרי, דעת מהר"ש הלוי (חאו"ח סימן טז) שאדר הראשון הוא העיקר ואדר השני הוא תוספת. ודעת רוב הפוסקים שאדר השני הוא העיקרי והראשון תוספת. וכן פסק השו"ע (או"ח סי' נה ס"י).

שאלה: שלום הרב, אני מתחתן בעוד כשבוע בחודש אדר א', מה עלי לכתוב בכתובה, חודש אדר, או אדר א'?

תשובה: הרב שמסדר קידושין אמור לדעת. בכל מקרה ההלכה היא שבכתיבת שטרות, כתובות וגיטין, יש לציין את שם החודש. ונחלקו הפוסקים אם לכתוב אדר ראשון כ"אדר" סתם. ואדר שני כאדר ב'. או הפוך שאדר ב' נכתב כאדר בסתם. ולמעשה המנהג לכתוב "אדר הראשון", ו"אדר השני". (עי' משנ"ב סימן תכז סק"ג). וע"ע שו"ע חו"מ סימן מג עיף כח. ושו"ע יו"ד סי' ר"כ ס"ח. ובשו"ע אבה"ע סי' קכו ס"ז. ועיי"ש מש"כ הבית שמואל ס"ק יט. והח"מ ס"ק כב.

שאלה: שלום הרב, השבת יש הכרזת ראש חודש אדר א'. רציתי לברר איך מכריזים חודש אדר א' או אדר סתם?

תשובה:: יש לציין בהכרזת ראש חודש בשבת, על חודש "אדר ראשון", וחודש "אדר השני". (משנ"ב שם).

שלום הרב, רציתי לשאול מהו מזלו של חודש אדר א', תודה מראש!

תשובה: כתב החזקוני (שמות פרק יז פ"ט) שאלה שנולדו באדר השני אין להם לירא ממכשפות שהרי אין בו מזל. ומבואר שלדבריו אין בחודש אדר ב' מזל כלל. ולכן הנולדים בחודש זה, אין שולט בהם כישוף. ובספר קדושת לוי (פרשת שקלים, תצוה) כתב: ששני חודשי האדר הם מזל דגים. וכן מבואר בדברי המהרש"א שהובא לעיל. ובספר יערות דבש (חלק שני – דרוש ח) ביאר ע"פ הקבלה מדוע באמת אלו שנולדו באדר השני אין להם מזל. עיי"ש.

אומנם דעת הלבוש (או"ח תרפ"ב), שאדר א' בשנת העיבור אין מזלו דגים עד אדר השני, כיוון שאדר זה הוא רק תשלומין לג' שנים להשלים חודשי הלבנה לחמה, שמגיע החמה בניסן שהוא חודש האביב למזל טלה שאז החמה מתקרבת אלינו והפירות מתבשלין, וא"כ אדר א' עדיין מזל דלי הוא, וכתב שלכן בר מצוה חוגג רק באדר ב'.

ויש להוסיף על כך  שהנולד בחודש אדר ראשון צריך זהירות, וכמו שכתב הגר"ח פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סי' לא ס"ו), הנולד בחדש אדר אין כשפים שולטים בו וכו', ואם כן הנולד בחודש הזה הוא מן הראוי שיתאמץ בעבודת ה' ובתורתו וירבה בצדקה כפי יכולתו דאית ליה מעליותא מהחודש הזה, מה שלא יש לשאר בני אדם. ואיך יעבוד חס וחלילה על פי ה' בימים האלה, ובזמן הזה דהקדוש ברוך הוא עבד ליה ניסא, דנולד בזה הזמן דאעיקרא הקב"ה גוזד על הטיפה שיהיה בר קיימא והכל מאתו יתברך.

שאלה: האם יש מצווה לשמוח באדר א' או רק באדר ב'?

תשובה: מלשון המשנה (מגילה ז') "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא מקרא מגילה וד' פרשיות בלבד", משמע שדין שמחה נוהג גם באדר הראשון. ובספר מועדים לשמחה כתב בשם השפת אמת ,שאדר א' מזלו ג"כ דגים ולכן צריך להרבות בשמחה גם באדר א'. אומנם השאילת יעב"ץ (ח"ב סי' פ"ח) סובר דרק באדר הסמוך לניסן נוהגת השמחה, ולא באדר הראשון.

שאלה: שלום וברכה, הבן שלי נולד בל' שבט, והשנה שהיא מעוברת תחול הבר מצווה שלו,  מתי יש לעשות את בר המצווה שלו?

תשובה: הנולד בל' שבט שזה א' דר"ח אדר בשנה פשוטה. ושנת הבר מצווה שלו הייתה מעוברת. לדעת הבנין ציון ח"א סי' קנ"א אינו נעשה גדול אלא בא' דר"ח אדר השני שהוא ל' של אדר ראשון. ויש חולקים וסוברים, שנעשה גדול בל' שבט, שזה א' דראש חודש אדר ראשון. (כן דעת מהרי"ל דיסקין והג"ר שמואל סלנט, הובאו בספר הלכות והליכות בר מצוה פ"א סע' י"א).

שאלה: אדם שקיבל על עצמו לחלק צדקה בחודש אדר בשנה מעוברת, ולא פירש אדר א' או אדר ב', מתי עליו לתרום?

תשובה: יחלק באדר הראשון משום זריזין מקדימין למצוות, ואין מעבירין על המצוות. והמחמיר לעשות בשניהם תבוא עליו ברכה. (כ"כ בשו"ת חת"ס או"ח קס"ג).

שאלה: אדם שקיבל על עצמו להתענות בחודש אדר בשנה מעוברת, באיזה חודש יתענה?

תשובה: יתענה בשני האדרים (ע"פ המג"א סי' תקס"ח ס"ק כ' ומדברי החת"ס שו"ת או"ח קס"ג נראה שיתענה בשני).

שאלה: קיבלתי על עצמי לעשות הודיה על נס שאירע לי בחודש אדר, והשנה כעת היא מעוברת, מתי עלי לקיים את סעודת ההודיה, בחודש אדר א' או אדר ב'?

תשובה: יעשנו באדר השני שהוא קרוב לניסן חודש הגאולה. (כן העלה החת"ס הנ"ל). ונראה שראוי לנהוג בשניהם. (משום שבמשנ"ב ישנה סתירה שבסימן תרפ"ו סק"ח כתב לעשות באדר הראשון ובסימן תרצ"ז סק"ב כתב לעשות באדר השני. עיי"ש. וע"ע בספר בירור הלכה ח"ב סי' תרצה).

שאלה: רציתי לשאול מהו פורים קטן ומה המקור לכך?

תשובה: שלום וברכה, פורים "קטן", נקראים ימי י"ד וט"ו באדר הראשון בשנה מעוברת, ימים אלו ימי שמחה כדלהלן, והטעם משום שהיה ראוי שפורים יהיה באדר הראשון, אלא שאין עושין פורים אלא באדר הסמוך לניסן שבו חל חג הפסח, כדי לסמוך גאולה לגאולה.

ומקור הדברים הוא מדברי הגמ' שנחלקו מתי יש לקיים את מצוות הפורים בשנה מעוברת בה יש שני חודשי אדר, לפי דעה אחת יש לעשות את ימי הפורים באדר הראשון מפני הכלל "אין מעבירין על המצוות", דהיינו אין מניחים מלקיים מצוות בשעה שהן מזדמנות לאדם. מאידך סוברת הדעה השניה שיש לקבוע את פורים דוקא באדר השני מפני שעדיף לסמוך גאולה לגאולה, כלומר לסמוך את יום הגאולה של פורים לחג הגאולה של פסח וענין זה חשוב יותר מהכלל של אין מעבירין על המצוות'. והלכה כדעה זו ולכן פורים חל באדר השני. אמנם כתבו הפוסקים שיש לנהוג קצת שמחה גם באדר הראשון כמו שיתבאר להלן. (כן מבואר מדברי הגמ' מגילה דף ו:).

שלום הרב, שמעתי שיש מחלוקת אם יש ענין לעשות משתה ושמחה בפורים קטן (י"ד וט"ו אדר א') מה ההלכה?

שלום וברכה, אכן יש בכך מחלוקת הפוסקים, וראוי מאוד לנהוג בשני ימים אלו משתה ושמחה "קצת" כלשון הרמ"א.

מקורות: מקור הדברים הוא בדברי הרמ"א (או"ח סי' תרצ"ז) שכתב, י"א שחייב להרבות במשתה ושמחה בי"ד שבאדר ראשון (טור בשם הרי"ף) ואין נוהגין כן, מ"מ ירבה קצת בסעודה כדי לצאת ידי המחמירים; וטוב לב משתה תמיד (משלי ט"ו, ט"ו) (הגהות מיימוני בשם סמ"ק) ע"כ לשון הרמ"א. וכן העיד בספר התשב"ץ על רבותיו שנהגו לעשות סעודה גדולה בי"ד באדר הראשון. וכן היה רגיל רבינו יחיאל מפארי"ש להרבות בשמחה ובסעודה ולהזמין בני אדם עמו. (כ"כ רבינו פרץ בהגהותיו לספר התשב"ץ). ובזה אין הבדל בין בני הפרזין למוקפין אלא בשני הימים ראוי לעשות "סעודה ומשתה קצת". אך ברור שאת עיקר הסעודה יעשו הפרזין ביום י"ד. והמוקפין ביום ט"ו. (עי' בדברי הרמ"א ריש סי' תרצ"ה. ועי' בדברי מו"ר החזו"ע (פורים עמ' ר"י), שחילק בזה בין פרזים למוקפים). (וע"ע עוד מש"כ בדין תענית חתנים בפורים קטן).

שאלה: שלום וברכה כב' הרב, היום היה אצלנו בבית הכנסת ויכוח האם גם בט"ו אדר א' יש עניין במשתה ושמחה או רק בי"ד אדר א', אם הרב יוכל לתת לנו מקורות, תודה מראש.

נחלקו בזה הפוסקים, דעת הפמ"ג (שם, וכ"פ המשנ"ב,ס"ק ד'), שיש עניין במשתה ושמחה רק בי"ד ולא בט"ו אף לתושבי המוקפין חומה. ודעת הרב הלבוש (סי' תרצ"ז) שיש לנהוג שמחה בי"ד ובט"ו. (וכן משמע מדברי התוס' מגילה דף ו: ד"ה ורבי אליעזר, שלדעה הסוברת שיש לנהוג שמחה אף יום ט"ו בכלל עיי"ש. וע"ע בדברי הב"י שהביא את דברי הסמ"ק שמנהג העולם לעשות משתה רק בי"ד. והב"י כתב שהמנהג שלא לעשות כלל לא בי"ד ולא בט"ו. עיי"ש. והרב מטה משה, והא"ר שם, העלו שיש לנהוג משתה גם בי"ד ובט"ו, ועיין מה שדקדק הא"ר בדעתו של הרמ"א שכ' להרבות בי"ד, ומשמע שרק בי"ד. אומנם מלשונו שכ' "וטוב לב משתה תמיד", יש לדקדק שבשניהם יש לשמוח. וכן ראיתי לעוד אחרונים שרצו לדקדק כן. והפמ"ג כתב שהרמ"א כתב טוב לב משתה תמיד משום שרצה לסיים בנחמה, וא"כ לדבריו אין לדייק כן).

 וראיתי בספר דרושי וחידושי רבי עיקבא איגר על התורה, שהביא רמז נפלא מאוד בהקשר לדברי הרמ"א שהביא את המח' אם יש לנהוג משתה ושמחה בפורים קטן, וסיים "וטוב לב משתה תמיד", וכ' הרעק"א,  דהנה אמרו חז"ל סנהדרין (דף ק:) "אמר רבי זירא אמר רב: מאי דכתיב כל ימי עני רעים – אלו בעלי תלמוד, וטוב לב משתה תמיד – אלו בעלי משנה. ואפשר לרמוז, שהלומד את המשנה במסכת מגילה (דף ו:) "אין בין אדר הראשון לאדר השני אלא קריאת המגילה, ומתנות לאביונים". מבין שיש לקיים משתה ושמחה באדר הראשון כמו באדר השני. וזה מה שסיים הרמ"א "וטוב לב משתה תמיד", משום שעל פסוק זה אמרה הגמ' אלו "בעלי משנה", ומהמשנה משמע שיש לעשות משתה. אומנם מדברי התוס' שם עולה שאין להחמיר לקיים משתה ושמחה באדר א'. וזה דברי הגמ' "אבל בעלי תלמוד" – כל ימי עני רעים, היינו, מי שמעיין בדברי התוס' רואה שאין לקיים משתה. ודפח"ח.

שאלה: האם מותר להתענות או להספיד בפורים קטן?

 תשובה: בי"ד ובט"ו שבאדר הראשון נוהגים כמה עניני שמחה. אין מתענים בהם, ואין מספידים אלא לחכם בפניו. (כ"ה בבבלי מגילה (דף ו:) ובירושלמי (מגילה פ"א ה"ה). ונפסק בשו"ע סי' תרצ"ז).

שאלה: שלום וברכה, אתמול בתפילת מנחה ערב יום פורים קטן החזן בבית הכנסת אמר תחנון, לטענתו כך דעת הגר"ע יוסף זצ"ל האם זה נכון? ומה ההלכה לגבי אמירת תחנון בפורים קטן?

תשובה: אין אומרים תחנון ונפילת אפים בימים אלה, וגם מנחה של י"ג אדר א' בכלל. וכן דעת מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל. (כ"כ כה"ח סי תרצ"ז סק"ג, וככל הימים שאין אומרים בהם תחנון דמנחה שלפניהם בכלל. וכ"כ החזו"ע פורים עמ' רט' בהערות עיי"ש).

שאלה: האם מותר להקים מציבה, או לעלות לקבר ביום השבעה או השלושים ביום פורים קטן?

תשובה: אין לעלות לקבר ביום פורים קטן, בשבעה ובשלושים, משום שיכולים לבוא לידי צער ובכי. (עיי' שו"ת ציץ אליעזר חי"ח סי' מג).

האם פורים קטן מפסיק את האבילות?

תשובה: אין פורים קטן מפסיק את האבילות, ונוהגין בו כל דיני האבילות. (א"ר סי' תרצז, משנ"ב סק"ג).

שאלה: אדם שטעה ואמר על הניסים ביום פורים קטן, האם חוזר?

תשובה: כתבו האחרונים שאין אומרים על הניסים בפורים קטן, ואף לא בברכת המזון בסעודה שעושה לכבוד היום, משום שאין קריאת המגילה אלא באדר ב'. ואם טעה ואמרו אינו חוזר להתפלל או לברך שוב. (כ"כ הנו"כ ע"ד השו"ע סי' תרצז', המג"א, הפמ"ג, הא"ר. והחמד משה כתב דאם אמרו אינו חוזר, משום דמדינא היה ראוי לעשות באדר ראשון כמו שכתבו הפוסקים, אלא שמסמיך גאולה לגאולה עדיף, אם כן מכל מקום הוי מעין המאורע. וכ"פ המשנ"ב ס"ק א').

שאלה: רציתי לשאול לגבי אדם שנדר להתענות בפורים קטן, האם יכול להתענות?

תשובה: אם נדר בפירוש להתענות בפורים קטן חל הנדר, וחייב להתענות אף שיש לשמוח ביום זה. משום שעיקרו ממנהג ולא מדין. ואם נדר להתענות שני וחמישי בסתם, אינו מתענה דמן הסתם דעתו הייתה חוץ מיום פורים. (הפמ"ג סי תרצ"ז סק"א'. משנ"ב שם ס"ק ג').

שאלה: שמעתי שיש דעות שאומרות שאסור לעדות מלאכה ביום פורים קטן, כמו בפורים רגיל, האם יש דעות כאלה? ומה ההלכה?

תשובה: י"א שי"ד וט"ו באדר ראשון, אסורים בעשיית מלאכה כאדר ב' (כ"כ האובדרהם בהל' פורים). וי"א שאין נוהגים איסור עשיית מלאכה בפורים קטן. וכן הלכה. (כ"כ הב"י בשם הסמ"ק. וכ"כ העט"ז הובא בשערי תשובה ס"ק א').

שאלה: רציתי לשאול מה הדין בציבור שטעו וקראו את המגילה בפורים קטן או קראו ד' פרשיות בחודש אדר א' האם חוזרים שוב לקרוא באדר ב'?

תשובה: קראו מגילה באדר ראשון, או שקראו ד' פרשיות כגון, פרשת שקלים, ואחר כך נודע להם שהיא מעוברת צריכים לחזור ולקרוא הפרשיות והמגילה באדר השני. (כ"כ בב"י סימן תרפ"ח והדרכ"מ שם. וכ"פ בשערי תשובה סי' תרצ"ז ס"ק א', ובחזו"ע שם).

שלום הרב, היה לנו ויכוח אם י"ד וט"ו באדר ראשון צריך פנים חדשות בשבע ברכות. מה ההלכה?

תשובה: כתב הגאון ממונקאטש (בספרו נמוקי או"ח סי' תרצז), " ונראה לי פשוט דבי"ד באדר ראשון אין להחשיבו פנים חדשות לומר ז' ברכות גם אם אין אורחים חדשים כנזכר, כיון דהוא ספק ברכות להקל משום חשש לא תשא. ושאני שושן פורים ממש באדר ב' מטעם שכתבנו" עיי"ש. ולגבי יום פורים רגיל, עיי' חזו"ע פורים עמ' קפה, שהעלה שצריך פנים חדשות.

שלום הרב ב"ה אני מתחתן ביום פורים קטן, ורציתי לברר האם נוהגת תענית חתנים בפורים קטן? תודה מראש.

תשובה:  כתב (בספרו נמוקי או"ח סי' תרצז) הגאון ממונקאטש, "ועוד נשאלתי לענין חתן ביום חופתו ביום י"ד אדר א' פורים קטן אם יתענה, ובזה נ"ל להכריע שלא יתענה כיון שהרמ"א כ' שנכון להחמיר כהך דיעה לאיסור הספד ותענית נוהג גם באדר ראשון ע"כ יש להחמיר עכ"פ באיסור תענית כפשוטו שלא יתענה החתן ביום יד באדר א' כנז'" עכ"ל. ויש להסתפק בדבריו מה הדין בט"ו אם יתענה או שדינו כיום י"ד. ונראה שדבר זה תלוי במח' אם נאמר דין שמחה גם בט"ו או רק בי"ד. ועל כן נראה שאף הנוהגים להתענות ביום חתונתם, ביום ט"ו ימנעו מכך, משום שכן פסקו כמה מגדולי האחרונים. (ושו"ר שכן העלה בשו"ת מנחת הקומץ צוקרמאן סי' לג. ובשו"ת באר משה ח"א סי' לז. וכ"ה בספר נטעי גבריאל (נישואין ח"א פ"ו עמ' סז). ועיי"ש שהביא שבתולדות מהריי"ץ מליובאוויטש נ"ע כתב, שצם ביום חתונת בתו שחל ביום פורים קטן. וע"ע בשו"ת ערוגות הבושם גרינוולאד ח"ב סי' קפב, שהעלה שבני פרזים, יכולים להתענות ביום ט"ו. ולענ"ד לפי שיטתו שבני ט"ו יש להם לשמוח ביום ט"ו ראשון, אין לחלק בזה בין בני פרזים למוקפין, אלא כיוון שנוהגים שמחה בני ט"ו גם בני י"ד בכלל שמחה זו. והרי הם שווים לעניין זה. ויש לכך כמה ראיות. וע"ע רמ"א סי' תרצה ס"ב ודו"ק. ואכמ"ל).