אורח חיים – הלכות שבת

א. האם מותר להכין סושי בשבת עם אורז שהתבשל מלפני השבת?

ב. האם מותר להכניס מאכל לתבנית עם צורה כלשהיא, שעל ידי כך נוצרת צורה באוכל?

ג. האם מותר לחתוך פירות וירקות בצורות שונות עם סכינים המיוחדים לכך כגון, משושה, זיגזג וכד'?

תשובה: אין בונה באוכלין בשבת, ולכן מותר להכין סושי בשבת, ואין בזה חשש של בונה, תופר, ומכה בפטיש. ולגבי עשיית צורות בירקות או פירות בשבת, אם עושה צורות של ריבוע, משולש, משושה, זיגזג וכדומה, מותר לכתחילה. אבל אם עושה צורה של דבר מיוחד, כגון צורה של ספינה, של חיה, או של אדם, יש להימנע בשבת מלעשות כן.

מקורות: הנה בספר קיצור שולחן ערוך (סימן פ אות כה) כתב, "איסור בונה שייך גם במאכל, כגון המגבן גבינה, או שמדבק פירות ומשוה אותם שיהיו יפין, ולכן כשחותכין בצלים עם בצים או עם חלב – דג – מלוח יש ליזהר שלא להשוותם וליפותם, אלא יניחם כמו שהם". ומבואר ששייך דין בונה גם באוכלים. ומקור דבריו מדברי המגן אברהם (סי’ שמ ס"י), שכתב להוכיח מדברי מרן השו"ע שכתב, המקבץ דבלה (תאנה) ועשה ממנה עיגול של דבלה (קיבוץ תאנים), וכו' עד שנקבצו כגוף אחד, הרי זה תולדת מעמר וחייב. והקשה המג"א מ"ט לא יתחייב משום בונה? ויישב, דלא מיקרי בונה אלא כשמכוין להשוותו וליפותו ע"כ. ומשמע שאם לוקח מין מאכל ומשווה אותו ומייפהו עובר על מלאכת בונה. וכ"כ החיי אדם (כלל לט, סי א' אות י'), וכ"כ השמירת שבת כהלכתה (פי"א סי"א) שכתב, שהמדבק אוכלין בצורה של נוי, יש בזה איסור בונה ולכן מי שמכין בצל וביצה אין להחילקם וליפותם. עיי"ש. 

ועיין לגאון בעל שו"ת שבט הלוי (חלק א סימן פו) שכתב, שבעשיית ביצים עם בצל יש להזהר בכמה דברים עיי"ש, ואחד מהם הוא ,להחמיר שלא ליפות האוכל ולמרח אותו משום חשש ממרח, בפרט אם יש בו תערובת תפוחי אדמה המתדבקים, ותבוא עליו ברכה. וכמשנ"ת מקור דבריהם נסמך על ישוב המג"א הנ"ל.

אכן מצאנו ישובים אחרים לקושיית המג"א, והוא ע"פ דברי הרשב"א (שבת צה.) שכתב לבאר מ"ט המגבן (עושה גבינה מחלב) חייב משום בונה, והרי אין בניין בכלים, וא"כ כל שכן שלא יהיה בניין בכלים? ותירץ שהעושה דבר מתחילתו חייב משום בונה. ומשמע שלא שייך בונה אם לא יוצר את האוכל מתחילתו כגון גבינה. אבל בעושה צורה כל שהיא ומייפה את האוכל אין איסור כלל.

ויש ליישב עוד ע"פ המנח"ח (מלאכת מעמר) שיישב ק' המג"א דדווקא בגבינה חייב משום בונה לפי שעושה ממש גוף אחד. משא"כ מחבר חלקי האוכל ולא נהפך לגוש אחד מותר. ויש לכך עוד ראיות. וכמו שהעלה כן מו"ר בספרו הבהיר חזו"ע (ח"ד עמ' רעז) עיי"ש.

ויש להוסיף שאף בעושה צורות באוכל ע"י סכין המיוחד לכך כגון: בצורת משושה או זיגזג, איו חשש של עושה צורות שחייב משום כותב.

דהנה מרן השו"ע (סי' תק ס"ג) כתב, לגבי בשר ביום טוב, "לעשות בו סימן מותר אפילו בסכין". ועיי'  מש"כ המאירי בביצה (כח.) "ומותר לעשות בו סימן וכו', כדי להיותו היכר לבעלים שלא הוחלפה, ובלבד שלא יעשה סימן באותיות, אלא כענין שלש קרנות או יותר כפי רצונו". ומבואר, שהסימון שהותר הוא שרטוט פשוט אך לא אותיות. וכן משמע בגברי המהרי"ל (מנהגים, הל' יו"ט, יט): "אמר מהר"י סג"ל: אין לכתוב לסמן את הבשר ביום טוב", והביאו האליה רבה שם. ועל פי זה פסק המשנה ברורה (סי' תק ס"ק יז): "איתא בגמרא דרבה בר רב הונא מחתך אתלת קרנתא [כשהיה משלח הבשר לביתו היה רגיל לעשות כל חתיכה בעלת שלש קרנות ובביתו היו יודעין שזה היה סימן שלו תמיד] אבל אותיות [וציורים] אסור לעשותן בבשר דרך סימן ביום טוב". ומבואר מדבריו שיש חילוק בין ציור מיחוד לצורות רגילות שמותר.

ועיי"ש עוד במשנה ברורה (סקט"ו) שכתב  לדון על המנהג לעשות חור במצת האפיקומן ולתלות את המצה בעזרת החור, וכתב: "ולעשות נקב בחתיכת האפיקומן בפסח לתלותו נראה דלכולי עלמא מותר אפילו בסכין, ומכל מקום לעשות בו נקב עיגול או משולש כמגן דוד יש להחמיר". ומקורו טהור מהרב פרי מגדים (סי' תק, א"א סק"ז) שכתב, "ומכל מקום לעשות נקב באפיקומן בסכין עיגול או משולש כמגן דוד בכיון נראה דאסור, וכל שכן לעשות ציורין דמות כוכב ואדם וכדומה באוכלין פשיטא מדרבנן אסור, עיין סימן ש"מ במ"א ה' ו'". ועוד בפמ"ג (סי' תעז משב"ז סק"א): "מותר לעשות נקב באפיקומן ולתלות בכותל… ומכל מקום לכוין נקב משולש או מרובע אסור ביום טוב". ואין סתירה בדבריו אלא החילוק פשוט על פי מה שכתב בשער הציון (סי' תק סקי"ט): "דחתך בנקב כמין עיגול או משולש דבזה שייך שנראה כעושה כלי". דהיינו, שאסרו חיתוך לצורך נקב מכוון לשם תליה או אחיזה דומה לעשיית כלי. משא"כ בעושה צורה בעלמא אין כל חשש.

אומנם בספר בשמירת שבת כהלכתה (פי"א סי"ב) פסק שאין להשתמש בכלי מיוחד לחיתוך אבטיח בצורת עיגול או משולש, והביא (הערה מב) את דברי המשנ"ב הנ"ל. וכתב "דכל שכוונתו לעשות סימן מותר, והאיסור רק אם כוונתו לאותיות ולציורים. ומשמע מדבריו שכל שחותך לשם צורה אסור. אולם לפי מה שנתבאר לעיל דבריו צ"ע, ולא משמע כן בדברי הראשונים וכדלעיל. וע"ע בספר שבות יצחק (חלק יג עמ' שכא). ובספר חוט שני (יו"ט עמ' קלט). וכן ראיתי שהעלה בספר אבני ישפה (חלק ז' סימן מה) שאין כל חשש לחתוך פירות וכד' בצורות מסיומות ורק אם חותך בצורות של חיות וכד' יש לאסור. ובתו"ד דחה את דברי השש"כ הנזכר, וכמו שביארנו. ומצד מלאכת תופר שמדבק את האוכלין, אין חשש דזה תופר לשעה ובאוכלים. ועיין בזה בדברי הב"י סי' תקט בשם תשובות הרשב"א. ובדברי החיי אדם כלל פ"ז ס"ב. ובדברי הקהלת יעקב לגאון מליסא בעל נתיבות המשפט סי' תק"ט ס"ג ד"ה מותר לתופרם. וכע"ז מטו משמיה דהגרש"ז אוירבך זצ"ל.