אורח חיים – בית הכנסת

שאלה: יהודי סיעודי שמגיע לבית הכנסת ועמו עוזרו הגוי, שנמצא לידו במשך שלוש שעות. האם יש עניין לתת לגוי כיפה שישים על ראשו מחמת כבוד בית הכנסת?

תשובה: מרן השו"ע (סי' צא ס"ג) כתב, י"א שיש למחות שלא ליכנס בבהכ"נ בגלוי הראש. ומקורו טהור מדברי רבינו פרץ. ובספר הלבוש כתב שהטעם הוא שזה דרך הכנעה ללכת בכיסוי הראש בבית הכנסת. והנה מש"כ השו"ע יש למחות הוא משום שהחיוב בכיסוי הראש הוא מדין חסידות, ויש בזה אריכות גדולה בפוסקים ואכ"מ. אבל ודאי שהשו"ע מדבר על יהודי ולא על גוי. שהרי בגוי לא שייך הכנעה ויראת שמיים. וכע"ז מצאנו בדברי ספר המנהגות דף י"א (לר' אשר מלוניל), שכתב לבאר את נוסח ברכת "עוטר ישראל בתפארה", שהכוונה לכיסוי הראש משום ששורה על ישראל שכינה וזה לא שייך בגויים. עיי"ש.

אלא שאף אם נאמר ששייך בגוים עניין הכנעה, מ"מ הרי קי"ל בשו"ע (סי' כ ס"ב), שאין מוכרין טלית מצוייצת לעובד כוכבים, שמא יחשבו שהוא ישראל ויתלווה אל ישראל בדרך, ויהרגנו. אפילו למשכן ולהפקיד טלית מצוייצת לעובד כוכבים, אסור אא"כ הוא לפי שעה, שאין לחוש. ע"כ. וא"כ גם לעניין שאר דברים כגון ליתן לו כיפה לראשו יהיה אסור שמא יחשבו שהוא ישראל. (וע"ע כה"ח שם ס"ק י"ד). וראיתי בספר תשובתם הרמה (הלכות גירות עמ' מג), שכתב בשם מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א שנשאל כע"ז, לגבי מי שיש לו פועל זר ורוצה להלביש לו כיפה כדי שיחשבו שהוא יהודי האם מותר לעשות כן? והשיב, שאין לעשות כן. וע"ע בספר בית יהודה (בוגץ) (סי' יג, יג הע' לב), ששמע מהגר"מ גרוס שליט"א דדברי השו"ע שלא להכנס לבית הכנסת גלוי ראש, הם בישראל אבל בגוי כיסוי הראש לא מעלה ולא מוריד. ודלא כמש"כ בשו"ת משנת יוסף ליברמן (ח"ד ס' טז בסוף). וכ"כ בס' מאיר עוז (חלק ה סי' קנא ס"ס ו עמ' תקעג), שמטפל של זקנים שהוא גוי, אין לתת לו כיפה שיכסה ראשו כשנכנס לבית הכנסת, שכיסוי הראש שייך רק ביהודי. וכן ההלכה.